התמודדויות חברתיות של ילדים

"הוא קורא הודעת וואטאספ ופתאום הפנים שלו נפולות.. שאלתי אותו מה קרה? והוא ענה כלום ומיד הרחיק את הטלפון ושם לידו.. התלבטתי אם לחטט לו בטלפון בסוף החלטתי לעזוב את זה. ואז אחיו הגדול סיפר לי מה קרה – צחקו עליו בקבוצת וואטסאפ של הכיתה"

כך סיפרה לי אמא לילד בן 10, מדובר במצב מאוד מתסכל גם להורה וגם לילד והם לא תמיד רוצים לשתף מתוך מבוכה או חשש מתגובה או התערבות כלשהי.

אני חושב שהתגובה הכי טובה היא פשוט להקשיב ולא למהר להציע פתרונות, לתת לגיטימציה לכול רגש שעולה. יש לנו נטייה לפעמים למזער את הסיטואציה כדי לעודד, אבל זה לא באמת עוזר... כמובן שגם תגובות דרמטיות, לא ממש עוזרות :) ואז אחרי שמייצרים מרחב שיחה שמאפשר להם להיפתח- אפשר לשאול אם יש לו רעיון כיצד להתייחס למקרה.

בטיפול בעזרת כלבים, הילדים לומדים כיצד לתמלל את הרגשות שלהם, משכללים את התקשורת הבין אישית ומחזקים את הביטחון העצמי. כמובן שהכול דרך משחק ובצורה כיפית ולא באווירה טיפולית. אנחנו לא מנסים לתקן או לשנות- אלא פשוט לאפשר להם לקבל את עצמם ולאהוב את עצמם, בדיוק כפי שהם.